|
תקופת מיתון – הזדמנות ליזמים!!!
מדריך קצר ליזם ההי-טק המתחיל
מאת : צבי בזק, רו"ח, MBA
המשק במיתון, למעלה ממאתיים אלף מובטלים, הצמיחה בצניחה, חורף כלכלי,אך מתחת לפני השטח רוחשות הזדמנויות ליוזמות שניתן בשלב זה לנטוע אותן באדמה, ובפעילות מחושבת ומושכלת לדאוג לכך שעם תחילת האביב הכלכלי הבא, הצפויה בתוך כשנה-שנה וחצי, תוכלנה יוזמות אלו להיות הראשונות שייהנו ממנו. מה גם, שקיימות דרכים, כפי שנראה בהמשך המאמר, שמצמצמות את הסיכון שהיזם לוקח על עצמו, למינימום.
אז זה הזמן לחשוב, לתכנן ולפתח את המוצרים, הידע והיוזמות שיפרחו עם סיום המשבר הכלכלי.
יזם ההיי-טק המתחיל עומד בפני מספר שאלות מרכזיות בקשר לפיתוח פעילותו: כיצד לפתח את המצאתו? ע"י עובדים שלו? ע"י קבלני משנה?. כיצד להגן על זכויות היוצרים שלו מפני העתקה? סקר היתכנות לפעילות המוצר, לשוק וללקוחות פוטנציאליים למוצר, מימון הפעילות ההתחלתית (שלב הסטארט אפ), באיזו מסגרת לפעול? יחיד, חברה? או במסגרת חממה טכנולוגית? על חלק משאלות אלו נענה בקצרה במאמר זה. המאמר נוגע על קצה המזלג בנושאים הקשורים ליזם המתחיל ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי בכל אחד מנושאים אלו.
יזם שבידו חידוש טכנולוגי שפיתח: מכשיר, תוכנה, ידע וכדומה, צריך ראשית לעבור משלב ההמצאה לשלב הפיתוח והייצור. הדבר החשוב ביותר ליזם הוא לא "להתברבר" עם חלומות ותכניות ערטילאיות, אלא ללכת צעד בצעד על הקרקע כך שיידע בכל רגע היכן הוא חי ומה תכניותיו. לצורך זה יש לשרטט "מפת דרכים" או במלים אחרות לבנות תכנית עסקית, ובמקביל לוח זמנים שבו מצוינות אבני הדרך לפי תאריכים משוערים לגמר פיתוח המוצר.
כיצד עורכים תכנית עסקית? אוספים נתונים על ההשקעה הדרושה לבניית אב טיפוס של המוצר: שעות כח אדם במקצועות הנדרשים, עלות שכר, עלות חומרים ועבודה אצל קבלני משנה, שכר דירה והוצאות אחזקה של המקום שבו יפתחו את המוצר, וכמובן עלות הציוד הנדרש לפיתוח: מחשבים, מכונות וכדומה. תכנית עסקית פשוטה אפשר לבנות באקסל. לאחר שלב הפיתוח יש לערוך תחזית לפחות לשלוש-חמש שנים קדימה, מבחינת הכנסות צפויות, הוצאות משתנות וקבועות ורווחיות צפויה בכל אחת מהשנים.
לוח זמנים לפיתוח המוצר אפשר לבנות באקסל או בתוכנה לנהול פרויקטים, אשר בדרך כלל גם מציגה את הנתונים בצורה של GANT CHART. בעריכה כזאת אפשר להביא בחשבון מראש עכובים ושנויים בלוח הזמנים ולהתאים את התכנית לשינוים אלו. מנסיון, הן בקביעת לוח זמנים והן בבניית תכנית עסקית, הגירסה הראשונה אינה עומדת תמיד קרוב למבחן המציאות, אך חשיבותה לאין ערוך היא מעצם בנייתה והכניסה למסגרת של תכנון פרויקטאלי ותקציבי. באותה נשימה אפשר לומר כי לאחר בניית שתים-שלוש גירסאות של תכניות אלו, העסק מסתנכרן על התכנית והדיוק הולך וגובר. היתרון של יד על הדופק מבחינה תקציבית ופרויקטאלית אך יתרונו עצום ולעיתים הוא הקובע את יכולת העסק לשרוד בעתיד. כאשר אבני הפינה של העסק הן מוצקות ועומדות חזק על הקרקע, כל בנין שייבנה עליהן יהיה יציב ויחזיק לאורך זמן, כמובן בתנאי שלא תחול כל התרופפות באחזקתו ההכרחית השוטפת.
בד בבד עם בנית התכניות הנ"ל , יש לערוך סקר טכנולוגי - שווקי למוצר. מומלץ מאד לפנות לגורמים מקצועיים בנושא – הדבר אינו זול אך עלול לחסוך כסף רב בהמשך, מה גם שהמדינה נותנת תמיכה לעסקים שפונים לביצוע סקר שוק כזה, ועל כך בהמשך. פניה לסקרי שוק אינה מקובלת אצל יזמים רבים, הסומכים על עצמם או על ידע שדלו מהאינטרנט וממקורות מידע כאלה ואחרים, אך יש להדגיש שאין תחליף לגורם מקצועי בנושא הקריטי ביותר של המוצר – סיכויי המכירה שלו.
הגנת זכויות היוצרים על המוצר תיעשה בפניה מתאימה לעורך פטנטים מקצועי. יש לקחת מספר הצעות מחיר וכמובן להתמקח, וכן לבדוק את עורך הפטנטים מבחינת ממליצים וכדומה.
לגבי מימון הפעילות – ברוב הגדול של המקרים, אין ביכולת היזם לממן בעצמו את הפעילות ההתחלתית של פיתוח המוצר. מה גם שקיים סיכון שההשקעה תלך לאיבוד. קיימות סטטיסטיקות שאומרות שרק אחת מכל עשר חברות סטארט-אפ מצליחה לעבור את שלב הפיתוח למוצר בר מכירה בשוק. אפשר כמובן לפנות למשקיע שיקח על עצמו את המימון או חלקו, תמורת מניות בחברה לדוגמא, אך דרך זו דורשת המון זמן ומאמץ והיא אינה היחידה: המדינה מעמידה מספר מקורות ממשרד התמ"ת לסיוע ליזם ולהשתתפות שלה בסיכון.
מקור מרכזי הוא משרד המדען הראשי: קיימים בו מספר מסלולי סיוע לעסקים מתחילים ובדגש לחברות הייטק מתחילות:
א. מסלול תנופה – תמיכה בשיעור של עד 85% מהעלויות, עד לתקרה של 200,000 ₪. ההוצאות המוכרות של היזם, המזכות בסיוע הן: חומרים, רכיבים מתכלים, קבלני משנה, יועצים טכניים, יועצי שיווק, עורכי פטנטים והצגה בתערוכות. אין כאן הכרה בהוצאות שכר ומנהלה (שכר דירה וכד').
ב. חממות טכנולוגיות – החממות הטכנולוגיות הינן מרכזי פיתוח ליזמים חדשים, אשר מקבלים בשם מקום וייעוץ. מימון המדינה הוא לתקופה של שנתיים בסכומים של 85% מתקציב תכנית פיתוח של היזם שבין 1.4-2.5 מיליון ₪. קיימות 24 חממות בארץ.
ג. תמיכה בתכניות מחקר ופיתוח תעשייתי – כאן נותן המדען הראשי תמיכה של 50% מהוצאות הפיתוח שהוגשו על ידי היזם. כאן מוכרות גם הוצאות שכר עבודה ותקורה (הוצאות מנהלה כגון שכ"ד ועוד). תמיכה בשעור זה היא באזור פיתוח ב' . באזור פיתוח א' עולה שעור התמיכה ל – 60% מתקציב התכנית שהוגשה. מפת אזורי פיתוח ופרטים נוספים על תכנית זו נמצאים באתר משרד התמ"ת : www.moit.gov.il. יש להדגיש כי הגשת בקשה לתמיכה מחייבת התייעצות עם גורם מקצועי, על מנת להשיג את מכסימום שעור התמיכה הניתן.
בשאלה כיצד יפעל היזם, על פי רוב ניתנת תמיכת מדינה לחברות דוקא, וזה אחד השיקולים להתאגד כחברה. עם זאת קיימים שקולים רבים נוספים אשר חורגים ממסגרת מאמר זה ואליהם יש להתייחס בנפרד.
מסלול אחר שבו מסייעת המדינה הוא השתתפות של 75% בשכר של יועץ עסקי (תכנית משרד התמ"ת לחונכות לעסקים). היועץ יכול לייעץ בתחומים הבאים: ניהול כללי, ניהול ייצור, שיווק, מערכות מידע, ניהול משאבי אנוש, ועוד. ניתן להגיש בקשה ממשרד התמ"ת לחונכות עסקית, ולאחר אישורה יכול היזם לקבל יועץ ל – 100-150 שעות ייעוץ, תלוי בגודל העסק, בהשתתפות המדינה בעלות היועץ. למעשה היזם משלם רק רבע ממחיר היעוץ.
שוב נדגיש כי נגענו כאן בנקודות על קצה המזלג ומאמר זה אינו תחליף ליעוץ מקצועי ספציפי לכל יזם.
|
